וריפון ישראל בע"מ נ' חג'אר

החלטה

העניין שבפני, התנגדות הנתבע לביצועה של תובענה לסכום קצוב אשר הוגשה כנגדו לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל .

התובענה, תובענה כספית ע"ס 7,042 ₪, ועילתה הסכם שכירות מסוף לסליקת כרטיסי אשראי אשר נכרת בין הצדדים ביום 7.4.2008. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת דורשת סך של 2,870 ₪ (כערכם בשנת 2008) בגין שווי המסוף, 900 ₪ בגין איחור בהשבת המסוף, ו- 541 ₪ בגין חוב דמי שכירות הנוגע למסוף (כערכם ליום 1.6.2009).

הנתבע הגיש התנגדות לתובענה. הנתבע טען, מן הבחינה המקדמית, כי נפל פגם בהליכי ההתראה בטרם הגשת התובענה, בשל פגם בהמצאת מכתב ההתראה. לגופו של עניין טען הנתבע, כי בחודש אוגוסט 2008 סגר את בית העסק אשר הופעל על ידו, ובאותה עת התייצב נציג התובעת בבית העסק שלו, וקיבל לידיו את המסוף נשוא כתב התביעה, ובהתאם נמסרה לו תעודת החזר. לאור האמור, טוען הנתבע כי אינו חב לתובעת דבר. בכל הנוגע לחיוב בדמי שכירות המכשיר (הרכיב השלישי שבכתב התביעה), טוען הנתבע כי לא רק שזה לא נפסק, אלא החיוב נמשך גם לאחר שהחזיר את המשכיר.

מוסיף הנתבע ומציין, שלאחר שקיבל לידיו את תעודת ההחזר, פנה לתובעת לבירור, הואיל ועל תעודת ההחזר נרשם שם עסק אחר, אשר פעל באותה הכתובת לפני שהופעל בית העסק על ידו.

בנוסף לכל האמור לעיל, טען הנתבע כי התובעת פעלה בשיהוי ניכר.

ביום 13.1.2013 נתקיים בפני דיון בהתנגדות, ובמסגרתו הוסכם על הצדדים כי ישנה הצדקה לקיים בדיקה האם המסוף אשר הושכר לתובע, הושב על ידו אם לאו. למחרת היום, ביום 14.1.2013 הוגשה הודעת התובעת, לפיה מס' המסוף אשר הוחזר אינו תואם את מס' המסוף אשר הושכר לנתבע, וכן שם בית העסק אינו דומה אלא מופיע שמו של עסק אחר.

אציין כי כבר בשלב הגשת ההתנגדות, ציין הנתבע כי לאחר שקיבל את תעודת ההחזרה, שם לב לכך כי השם הרשום בתעודת ההחזרה אינו שם העסק שלו, והתריע על כך בפני נציג התובעת, ג'עפר. תשובתה של התובעת, בהקשר זה, תמוהה הינה: ברור כי הנתבע החזיר מסוף סליקת כרטיסי אשראי. ההתייחסות לרישום אשר נעשה על ידי נציג התובעת (ולכאורה יכול והינו שגוי) כאורים ותומים, וכדבר שאין עליו עוררין, שגויה לגישתי באופן ניכר.

אי ההתאמה כאמור, מלמד יותר על חוסר סדר וחוסר היגיון בפעולות התובעת (שכן על שום מה מבוצע החזר של מכשיר ע"ש בית עסק אשר נסגר שנים קודם לכן?), מאשר על ליקוי אצל הנתבע או ליקוי בטענותיו (שהרי מכשיר הושב על ידו). לא ברור מי ערך את הרישום על תעודת ההחזרה, ולא ברור האם הרישום על פי תעודת ההחזרה נעשה על בסיס הרישום אצל הנציג (שהרי אין כל דרך אחרת להסביר את השגגה ברישום שם בית העסק), או על בסיס העתקה מהמסוף אשר הוחזר.

פתרונה של שאלה זאת, כרוך בבירור עובדתי אשר יש לעשות מול נציג התובעת, או לכל הפחות לאפשר לנתבע לחקור את נציג הנתבעת. ההיתלות על הרישום אצל התובעת, אשר על פניו, נראה כבלתי מדויק לחלוטין, מחטיאה את המטרה בהקשר זה.

מדובר, בנסיבות העניין, בטענת הגנה אפשרית, אשר לכל הפחות, מצריכה היא בירור עובדתי המצדיקה קבלת ההתנגדות והעברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר.

אני מורה על העברת התובענה לפסים של סדר דין מהיר. ההתנגדות תשמש ככתב הגנה. המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בגין הליך זה בסך 1,200 ₪, ללא כל קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ג, 17 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: